באדיבות ‎Roman Berlin‎

להורדת הקובץ אקסל 

באדיבות ‎Roman Berlin‎

באדיבות ‎Roman Berlin‎

שוק ההון הוא שוק לניירות ערך שונים כמו מניות, אג"ח, אופציות ונגזרים שונים. מטרת שוק ההון היא לאפשר לחברות למדינות לגייס כסף. שוק ההון מפגיש בין חברות הזקוקות למימון, לפרטים וחברות אחרות המעוניינים מצידם להשקיע את הונם כדי לייצר ערך כלכלי. שוק ההון מתחלק לשוק ראשוני ושוק משני. השוק הראשוני מיועד להנפקות חדשות ובשוק המשני הוא זה מתבצע כל המסחר.

עם התפתחות הטכנולוגיה, המחשב מחליף שלבים אנושיים במהלך המסחר: העברת ההוראות הטלפונית לחבר הבורסה וממנו לזירת המסחר הולכת ומוחלפת על ידי העברת הוראות ממוחשבת, פרסום השערים בהם נקשרו עסקאות הוא מקוון ומנגנון הסליקה הפך לממוחשב.

בשני עשורים האחרונים התפתחה נישה חדשה במסחר בשוקי ההון העולמיים והיא נקראת אלגו טריידינג. זהו שימוש במערכות מסחר אוטומטיות אשר מבוססות על מודלים מתמטיים וסטטיסטיים לצורכי חיזוי הכיוון של שוק ההון תוך כדי ביצוע מהיר של פקודות הנשלחות. למעשה אלגו טריידינג הוא מסחר בבורסה מבוסס תוכנת מחשב, אשר שולחת פקודות מסחר שנוצרות באמצעות אלגוריתם ממוחשב. אלגוריתם זה יוזם הוראות קנייה ומכירה בהתבסס על פרמטרים של תזמון, מחיר, סחירות ועוד. הוראות אלה מועברות לביצוע ללא הפעלת שיקול דעת נוסף או התערבות אדם.

בעידן הטרום אלגוריתמי רוב פקודות הועברו דרך טלפון לבורסה כאשר הברוקר היה מבצעה את הפקודה שהועברה תוך מספר דקות בודדות. עם התפתחות האלגוריתמים השוק הפנים שהוא צריך להיות מהיר ככל הניתן ובמרוצת השנים זמני ביצוע של הפקודות הצטמק עד לרמה של מילי שניות בודדות ואפילו מהר יותר.

יש הטוענים ששימוש במערכות אוטומטיות תורם ליעילות שוק ההון. האם זה באמת כך? או האם שימוש במערכות הללו דווקא פוגעות בשוק ההון ובשחקנים שבו?

ראשית אציין כי שימוש במערכות מסחר אוטומטיות גורם לעליה בנזילות שוק ההון. בעקבות הכניסה של המערכות הרובוטיות נוצרות יותר עסקאות בבורסה מה שגורם לעליה בנזילות בהיקף של 180%, וזאת אף על פי שגודל העסקה הממוצעת דווקא קטן.

נוסף לכך אנו רואים ששימוש במערכות האוטומטיות גורם לשיפור בתשתיות של קישוריות. שימוש במערכות אלגוריתמיות מצריך מערכות מחשוב עוצמתיות ביותר אשר מעבדות מידע במהירויות גבוהות, מעבר לכך ששימוש באסטרטגיות של המערכות מצריך ביצוע פקודות קניה ומכירה במהירויות של מילי, מיקרו ואף ננו שניות. זה מצריך חיבור שרתים קרובים לבורסה, רכישת תשתיות יקרות של קווים אופטיים ועוד שלל טכנולוגיות. חברות שלמות עוסקות בפיתוח ותחזוקה של טכנולוגיות של קישוריות ושרתים. שימוש במערכות הללו תורם לפיתוח מואץ של ה"כפר הגלובלי". עובדה זו מאפשרת לקרב סוחרים ומשקיעים מכל העולם ולבצע פעולות כמעט בכל בורסה בעולם במהירות.

כך נפתחות יותר הזדמנויות לשחקנים להשקיע את כספם ולחברות לגייס כסף ביתר קלות.

אך למסחר הלוגוריטמי יש גם חסרונות.

ראשית שימוש במערכות הללו פוגע בלקוחות הקטנים, אותם לקוחות שרוצים לסחור בורסה ולייצר רווח מסוים. לקוחות אלו חסרי אונים מול המהירויות והתזמונים של מערכות המסחר העוצמתיות שבסופו של דבר מביסות את השחקן הקטן שסוחר מהבית וגורמות לו להפסדים.

נוסף לכך יש חוסר שקיפות של הלוגוריטם. חברות האלגוטרידינג לא מפרסמות את השיטה בה הן סוחרות מכיוון שהיא גורמת להן רווחים. השחקנים האחרים לא יודעים את התזמונים של המערכות.

כמו כן, נוצרת א-סימטריה באינפורמציה (חוסר אינפורמציה זהה לשחקנים). וזאת עקב כך שחברות האלגוטריידינג משקיעות סכומי עתק של מספר מליונים בחודש במטרה לקבל אינפורמציה עדכנית מהשווקים השונים, מה שמביא להן יתרון משמעותי בתזמונים של העסקאות לעומת השחקן הקטן שכמובן אין לו את האפשרות הכספית לרכוש מידע כזה.

מעבר לכך, העובדה שהמערכות מבצעות הרבה מאוד עסקאות במנות קטנות יוצרת פגיעה בכמויות של היצע וביקוש. סוחר שרוצה למכור כמות מניות גדולה לדוגמה במחיר שוק יאלץ למכור את המניות במנות קטנות במחירים שונים מה שיביא למחיר פחות רווחי בשבילו.

ולבסוף נוצרת כאן נהירה של שחקנים לבורסות היותר מפותחות טכנולוגית, כגון הנאסד"ק. עקב העובדה שרוצים לבצע עסקאות במהירויות גבוהות יש צורך בבורסות מפותחות טכנולוגית שיאפשרו חיבור של מחשבים מהירים אליהם ומתן יכולת תשתיתי לביצוע הפקודות. בעקבות זאת אנשים עוזבים בורסות פחות מפותחות ויותר ויותר סוחרים בבורסות המפותחות.

לסיכום, לאור הממצאים אשר מעידים גם על תרומה וגם על פגיעה ביעילות, לא נוכל להגיד בצורה חד משמעית האם אלגוריתמים שינו את פני העולם לטובה או לרעה באופן חד משמעי. למרות שיש לא מעט חסרונות לתופעה זו, אין ספק שאלגו טריידינג ישתלט יותר ויותר על המסחר בשנים הקרובות, והדבר ישפיע על כל אחד מאיתנו.

באדיבות ‎Roman Berlin‎

המושג ברבור שחור מגיע מהתפיסה המערבית העתיקה הטוענת כי "כל הברבורים לבנים". בהקשר זה, ברבור שחור שימש כמטפורה למשהו בלתי אפשרי. משמעות המושג השתנתה במאה ה- 17 כשגילוי ברבורים שחורים באוסטרליה הוכיח כי גם מה שנתפס כבלתי אפשרי עשוי להתגלות כאמת.

תיאוריית הברבור השחור גובשה על ידי הפילוסוף וסוחר ניירות הערך נאסים ניקולאס טאלב שנולד ב- 1960 ומתמחה בתורת האקראיות.

טאלב הוא מחברם של רבי המכר תעתועי האקראיות והברבור השחור, בהם הוא מראה את חשיבות המזל בחיי הפרט, בייחוד בשוק ההון. כמו כן, הוא פיתח את תיאוריית הברבור השחור המתייחסת לאירועים חריגים בשוקי ההון. את הקריירה הפיננסית שלו עשה טאלב בתור סוחר אופציות במספר בתי השקעות ומנהל קרן גידור פרטית משלו.

ספרו על גידור דינאמי העניק לו שם בעולם המתמטיקה הפיננסית. עם זאת, טאלב דוגל בחוסר אמון מוחלט בכל הנוגע להערכת סיכונים בעזרת חישובים מתמטיים משום שכלים אלו מתעלמים מאירועים חריגים ומתבססים על הנחות שלא תואמות את המציאות. טאלב מאמין שדווקא אירועים חריגים אלו, שאותם לא ניתן לחזות (ברבורים שחורים) הם המשפיעים ביותר.

קרן הגידור, אמפיריקה אל.אל.סי, אותה הקים, מנסה להימנע מאותם "ברבורים שחורים שליליים" בהשקעת רוב הונה באגרות חוב ממשלתיות. עם שארית ההון הקרן מהמרת על הסיכויים הקלושים של "ברבורים שחורים חיוביים", למשל על ידי קניית אופציות מחוץ לכסף או השקעות הון סיכון למיניהן.

הבסיס של תיאוריית הברבור השחור גורסת שחייב להופיע אירוע יוצא דופן בעל השפעה גדולה מאוד שלא היה ניתן לצפייה מראש, אירוע זה יכול להיות חיובי או שלילי. מבחינה היסטורית יש לצפות שאירועים מסוג זה יקרו אחת לזמן מה. דוגמאות לאירועים  מסוג זה: נפילת מגדלי התאומים ב- 11/9/01, משבר הסאב פריים, או לחילופין אירועים חיוביים כגון גילוי הפניצילין או פיתוח טכנולוגיה חדשנית.

הוגים שדנו בבלתי צפוי בעבר כמו מיל, התמקדו בבעיית האינדוקציה מבחינה לוגית, בפרט באפשרות להסיק מסקנות כלליות מתוך אירועים ספציפיים. מושג הברבור השחור של טאלב מתמקד בשני מאפיינים אחרים של הבלתי צפוי: ההשפעה האדירה שלו, והעובדה שבכל זאת ניתן לחזות את בואו.

לדוגמה, גל ההצונאמי המתרחש רק לאחר רעידת אדמה משמעותית הינו אירוע נדיר כל כך, שנוטים להתעלם מאפשרות התרחשותו. אלא שהשפעותיו עשויות להיות כה כבדות, עד שהתעלמות שכזו תוביל בהכרח ובוודאות של מאה אחוזים לאסון רב נפגעים, ביום שבו תתרחש רעידת האדמה. טאלב ממליץ, לפיכך, להתייחס לאפשרות של התמוטטות הרת-אסון בתחום מסוים כאל ודאות, ולהיות מוכן להתמודד איתה.

טאלב טוען שרובם המוחלט של האירועים המכוננים בהיסטוריה היו בלתי צפויים בשעתם, בעוד שבדיעבד אנו מביטים לאחור ומסבירים באמצעות סיבתיות רציונאלית. הוא מגדיר ככשל לוגי הנקרא כשל לודי (Ludic fallacy), את האמונה (השגויה) כי האקראיות הכאוטית בעולם האמיתי מתנהגת כמו אקראיות של משחקים המוגדרים באופן מכני וטכני (כזריקת קוביה), בעוד המציאות היא הרבה יותר מורכבת ומבלבלת. אמונה זו נובעת מהתפישה כי גם הבלתי צפוי ניתן היה לצפייה מראש, באמצעות ניתוח סטטיסטי של אירועי העבר, בפרט הודות להנחה שאירועים נוטים להתפלג נורמאלית. טאלב מציין כי בניגוד להתפלגות נורמלית, לעתים רבות פונקציות אחרות מתארות טוב יותר את המציאות, כגון פרקטל, הזנב הארוך ועוד. מעבר לכך, הוא מדגיש כי אירועים מסוימים הם חסרי תקדים לחלוטין ולא ניתן היה להסיקם בשום אופן מתוך אירועי העבר.

לבסוף,  יש בתאוריה של הברבור השחור הרבה צניעות מאחר שהיא מאפשרת לנו להכיר בעובדה שאיננו יודעים הכול ושתמיד יש מקום לספק, שאלה וחקירה נוספת.

באדיבות ‎Roman Berlin‎

בסרטון הבא מסביר רומן על בדיקת אסטרטגיות במט"ח בעזרת תוכנה מיוחדת

להורדה התוכנה
http://simpleforextester.com/