מתנד ה-ADX – ברומטר של מגמות

המאמר באדיבות FXCM כמו כן אתם מוזמנים להצטרף לדף בפייסבוק FXCM

השאלה הכי חשובה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו כאשר אנחנו מנתחים גרף היא, מהו כיוון המגמה? זה נכון כפליים בשוק המט"ח, וזאת מאחר שבשוק המט"ח מגמות נוטות להתמיד למשך זמן רב יותר מאשר בשווקים אחרים. הסיבה לכך היא משום ששוק המט"ח העולמי משקף את תנועת ההון האמיתית בין כלכלה לכלכלה. תנועת ההון בין מדינה למדינה נקבעת על ידי תנועות המסחר או ההון בין שתי הכלכלות, ומגמות אלה נוטות להתקבע ללא שינוי למשך זמן רב, ולא מכוח האינרציה.
וכעת למיקרו של המסחר. איך ניתן לקבוע בצורה מהימנה את כיוונה של המגמה? הדבר הראשון הוא פשוט לבחון במראה עיניים את הגרף. כאשר המגמה מובהקת, כל אחד, אפילו מקצה החדר, יכול להבחין בכך ללא בעיה. עוד שיטה היא פשוט לבחון את מיקומו של הצמד ביחס ל-SMA ל-200 יום, וכן על פי השיפוע של ה-SMA ל-200 יום. קווי תמיכה והתנגדות מסייעים לסוחר לאתר נקודות כניסה פוטנציאליות בכיוון המגמה השלטת.

בגרף למעלה אתם יכולים לראות כי ה-USDCHF מצוי במגמת ירידה מובהקת. ניתן לזהות זאת במבט בלתי מזוין. המחירים מצויים הרבה מתחת ל-SMA ל-200 יום. אם נחבר את השיאים נקבל קווי התנגדות בטווח הקצר ובטווח הארוך אשר יסייעו לנו לאתר נקודות כניסה אפשריות.

לצד זאת, ישנם כלים נוספים שמספקים לנו ממצאים על עוצמתה של המגמה השלטת. מדד ה-ADX, או מדד העוצמה היחסית, הינו כלי המאפשר לסוחר לאמוד בצורה מדויקת יותר את עוצמת של המגמה. ה-ADX הוא כלי ייחודי המודד אך ורק את עוצמתה של המגמה. במילים אחרות, כאשר מדד ה-ADX רושם רמות גבוהות פירוש הדבר הוא כי המגמה חזקה, בין אם מדובר במגמת ירידה או מגמת עלייה.

כדי ליישם את מדד ה-ADX, לחץ קליל ימני בגרף של מערכת המסחר TSII מבית FXCM, לחץ "אינדיקטור" ותחת הקטגוריה Trend Strength תוכל למצוא את ה-ADX. אני מציע להשתמש בו על פי ברירת מחדל של 14. להלן קווים מנחים כללים באשר לאופן השימוש ב-ADX.

0-25 = מגמה חלשה או שוק ללא מגמה

25-50 = מגמה חזקה.

50-75 = מגמה חזקה מאוד.
75-100 = מגמה חזקה באופן קיצוני.

מדד ה-ADX אפוא מספק לנו מבט מעמיק יותר על עוצמתה האמיתית של המגמה. למשל, בגרף למעלה של ה-USDCHF ניתן לראות כי בצלע היורדת הלפני אחרונה מדד ה-ADX עמד על 60. עם זאת, בצלע היורדת האחרונה מדד ה-ADX ירד לאזור 50. למרות שעדיין מדובר ברמות גבוהות, הרי ניתן לראות כי האזור המוקף בעיגול הראשון משקף מהלך חזק יותר לעומת האזור המוקף בעיגול השני. הדבר אם כן מצביע על היחלשות המגמה.

אינדיקאטור מדד הכיווניות הממוצעת – ADX

המאמר באדיבות מריו רוטר

הקדמה

מדד הכיווניות הממוצעת (Average Directional Index – ADX), מדד הכיוון החיובי (-DI) ומדד הכיוון השלילי (+DI) הם קבוצה של מדדי תנועה כיוונית שמהווים מערכת מסחר שפיתח וולס וויילדר.

ה-ADX עוצב לשימוש עם סחורות ומחירים יומיים, אך ניתן להשתמש בו גם למניות ולמט"ח.

ה-ADX מודד את חוזק המגמה מבלי להתייחס לכיוונה. שני המדדים האחרים, +DI ו–DI, משלימים את ADX באמצעות הגדרת כיוון המגמה. כאשר משתמשים בהם ביחד ניתן לזהות את כיוון וחוזק המגמה.

וויילדר תיאר את מדדי הכיווניות בספרו מ-1978, New Concepts in Technical Trading Systems.
ספר זה כולל גם מידע על טווח אמיתי ממוצע (ATR), מערכת ה-Parabolic SAR ו-RSI. למרות שפותחו לפני עידן המחשבים, המדדים של וויילדר מפורטים ביותר בחישוביהם ועמדו במבחן הזמן.

תנועה כיוונית

תנועה לכיוון חיובי (+DM) ותנועה לכיוון שלילי (-DM) יוצרות את הבסיס של ה-ADX. וויילדר קבע את הכיווניות על ידי השוואת ההפרש בין שתי רמות שפל רצופות להפרש בין רמות השיא.
תנועה כיוונית היא חיובית (+) כשהשיא הנוכחי פחות השיא הקודם גדול מהשפל הקודם פחות השפל הנוכחי. זו תנועה לכיוון חיובי (+DM) והיא שווה לשיא הנוכחי פחות השיא הקודם, בתנאי שהתוצאה חיובית. ערך שלילי ייחשב כאפס.
תנועה כיוונית היא שלילית (-) כשהשפל הקודם פחות השפל הנוכחי גדול מהשיא הנוכחי פחות השיא הקודם. זו תנועה לכיוון שלילי (-DM) והיא שווה לשפל הקודם פחות השפל הנוכחי, בתנאי שהתוצאה חיובית. ערך שלילי ייחשב כאפס.

חישוב

אתם לא תצטרכו לחשב את המדד אף פעם אבל חשוב מאוד להבין איך הוא מחושב!

שלבי החישוב עבור ADX מפורטים בכל שלב. לא נפרט לגבי טווח אמיתי ממוצע (ATR) משום שישנו מאמר נפרד העוסק בו. בעיקרון, ATR הוא הגרסה של וויילדר לטווח מסחר של שתי תקופות. גרסאות מוחלקות של +DM ו-DM- מחולקות לגרסה מוחלקת של ATR כדי לשקף את גודלה האמיתי של התנודה. הדוגמא שלהלן מבוססת על חישוב ADX ל-14 יום.

1. חשב את הטווח האמיתי (TR), את ה-+DM, ואת ה–DM עבור כל תקופה.
2. החלק את הערכים התקופתיים הללו באמצעות טכניקות ההחלקה של וויילדר. אלה מתוארות בפירוט בקטע הבא.
3. חלק את ה-+DM המוחלק ל-14 יום ב-TR המוחלק ל-14 יום על מנת למצוא את ה-+DI ל-14 יום (+DI14). כפול ב-100 כדי להזיז את הנקודה העשרונית. ה-+DI14 הזה הוא ה-+DI (קו ירוק) שמשורטט לצד ADX.
4. חלק את ה–DM המוחלק ל-14 יום ב-TR המוחלק ל-14 יום על מנת למצוא את ה–DI ל-14 יום (-DI14). כפול ב-100 כדי להזיז את הנקודה העשרונית. ה–DI14 הזה הוא ה–DI (קו אדום) שמשורטט לצד ADX.
5. מדד הכיווניות (DX) שווה לערך המוחלט של +DI14 פחות -DI14, לחלק לסכום של +DI14 ו–DI14.
6. אחרי כל הצעדים הללו, הגיע הזמן לחשב את ה-ADX. ערך ה-ADX הראשון הוא פשוט ממוצע ל-14 יום של DX.

הגרף שלהלן מראה דוגמא ל-ADX.

ADX

ההחלקה של וויילדר

כפי שראינו בחישוב ה-ADX, התהליך כולל החלקה רבה וחשוב להבין את ההשפעות שלה.
בשל טכניקות ההחלקה של וויילדר, דרושות כ-150 תקופות של נתונים כדי להתחיל לקבל ערכי ADX אמיתיים.וויילדר משתמש בטכניקות החלקה דומות בחישובי ה-ATR וה-RSI שלו. ערכי ADX המשתמשים רק ב-30 תקופות של נתונים היסטוריים לא יתאמו את ערכי ה-ADX המשתמשים ב-150 תקופות של נתונים היסטוריים. ערכי ADX עם 150 ימי נתונים או יותר יישארו עקביים.

הטכניקה הראשונה משמשת להחלקה ערכי ה-+DM1, -DM1 ו-TR1 של כל תקופה לאורך 14 תקופות. בדומה לממוצע נע מעריכי, גם כאן החישוב צריך להתחיל במקום כלשהו, לכן הערך הראשון הוא פשוט סכום 14 התקופות הראשונות. כפי שנראה להלן, ההחלקה מתחילה עם חישוב 14-התקופות השני וממשיך משם והלאה.

TR14 ראשון = סכום של 14 התקופות הראשונות של TR1
TR14 שני = TR14 ראשון – (TR14 ראשון \ 14) + TR1 נוכחי.
הערכים מכאן והלאה = TR14 אחרון – (TR14 אחרון \ 14) + TR14 נוכחי.

הטכניקה השנייה משמשת להחלקה ערכי ה-DX של כל תקופה לקבלת מדד הכיווניות הממוצעת (ADX). ראשית, יש לחשב ממוצע ל-14 ימים הראשונים כנקודת התחלה, והחל מהחישוב השני והלאה משתמשים בטכניקת ההחלקה שלהלן:

ADX14 ראשון = ממוצע של 14 תקופות DX
ADX14 שני = (ADX14 ראשון x 13) + ערך DX נוכחי.
הערכים מכאן והלאה = (ADX14 אחרון x 13) + ערך DX נוכחי.

לכתבה המלאה לחץ כאן