קירקוף נעים..

באדיבות דודי מחפוד

"קרקפנים לא אוהבים לגוון בצמדים בהם הם סוחרים. שוב כאן, אולי הסיבה העיקרית היא המרדף אחרי הספרד האטרקטיבי ביותר"

קירקוף או בשמה הלועזי scalping  הינה אסטרטגיית מסחר הדוגלת בשימוש בתנועות מחיר (price action) קצרות מאוד. המקרקף לרוב ישתמש בגרף של 1 min דקה ויעזר באינדיקטורים קצרים במטרה לקחת רווחים נמוכים, בתדירות גבוהה. בסשן של מקרקף שנמשך מספר שעות, יראו לעיתים עשרות עסקאות שבהם הרווח או ההפסד הם בפיפסים בודדים. עוצמתו של קרקפן טוב היא במשמעת ברזל, ידו היציבה והחלטית היכולה לסגור פוזיציה מפסידה וכמובן מהירות תגובתו למתרחש בשוק.

לעולם קרקפן לא יחזיר כסף לשוק, שם המשחק הינו "טוב פיפס ביד משניים אצל הברוקר".  הוא עובד עם סטופ ידני במינוף גבוהה ולעולם לא יפסיד מעבר לתוכנית הפעולה אותה הוא הגדיר מראש. עסקה תימשך בין שניות בודדות ל 2 דקות בערך, כאשר טווח הרווח עומד על 3-5 פיפס מעבר לעמלת הכניסה (ספרד). בצד המפסיד, לעולם הוא לא יפסיד מעבר ל2-4 פיפס מעל עמלת הכניסה.

מרגע איתור הפריצה אין זמן להתמהמה, אסור לו להתעכב בביצוע העסקה. על כן כשאנו מדברים על סדר חשיבות של הקרקפן, הפקטור הראשון ואולי החשוב ביותר עבורו, יהיה איכות הביצוע של הוצאת העסקה לפועל.  במערכת הפופולרית ביותר ה- MT4 לא ניתן לפתוח עסקאות בלחיצה אחת, לכן הקרקפן יעדיף לעבוד עם סקריפט מתאים המתלבש על התוכנה ובכך להגיע לרמת ביצוע אופטימלית של כניסה ויציאה מעסקה בלחיצה אחת.

באותו הקשר ישנו דבר נוסף ולא פחות חשוב אשר מוקדש ליציבותה של מערכת המסחר המתקבלת ע"י הברוקר.  מערכת יציבה היא בסיס לכל קרקפן, על מנת שיוכל להבטיח לעצמו מסחר תקין ישיר וללא הפרעות של ניתוקים בתקשורת או חשמל לא עלינו. עליו לבחון את החברה בה הוא מעוניין לעבוד בקפידה רבה, מה עוד, שמעט מאוד חברות בישראל מעוניינות לעבוד עם קרקפנים היות והן (החברות) נהנות מהפסדיו של הלקוח.

פקטור נוסף הינו המינוף. מכיוון שקרקפן עובד על רווח של פיפסים בודדים, עליו לעבוד במינוף גבוהה. מכאן נובע המרדף אחר הספרד (עמלת ברוקר) המושלם. ככל שהמרווח עמלה קטן יותר כך הוא מכסה את העמלה ומגיע לרווח במהירות רבה יותר. חברות יודעות לזהות קרקפן בזריזות רבה היות ובפגישה עמו נושא הספרד הוא מאוד חשוב. ישנם מספר חברות אשר מונעות מהקרקפן לעבוד איתם ע"י כך שהגדירו מינימום סטופ של נניח 10 פיפס. כלומר לא נוכל לצאת מהעסקה רק לאחר שהעסקה הרוויחה לפחות 10 פיפס. לרוב מדובר בחברות העושות שוק המפחדות שייעקצו בסכומי עתק.

ניתן לומר שקרקפנים לא אוהבים לגוון בצמדים בהם הם סוחרים. שוב כאן, אולי הסיבה העיקרית היא המרדף אחרי הספרד האטרקטיבי ביותר.  היום כמובן שהשוק הינו יותר תחרותי וניתן למצוא יורו דולר גם ב- 1.8-2.3 פיפס,  יורו אוסטרלי- 2.8-3.5 פיפס, פאונד יין- 2.5-3.2, פאונד שווצרי- 4.5-5 פיפס.  כמובן צריך לחפש ולחפש טוב ולא להתפשר.

וכמו תמיד, אשמח לענות על שאלות בנגע לחברות ספציפיות בפרטי.

go2dudy@walla.com

הסבר על קירקוף

באדיבות נועם פלד

קירקוף מקצועי הוא סוג המסחר הכי פחות מסוכן בשוק. ועם כל הכבוד לניסיון להעריך מספר פיפים, קירקוף הוא סגנון מסחר ולא מספר פיפים. כשאני מקרקף, אני מנסה לרכוב בגרף דקה על מגמה של טיימפריים גדול יותר, באזורים ובתזמונים שבהם הסבירות שהמחיר יבקר במחוזות רווחיים עבורי, היא גדולה מאוד.

כשעובדים בצורה כזאת, לא חייבים לסכן חצי חשבון על עשרה פיפים כדי לעשות כסף – ולא אכפת לך לשים סטופ גדול יותר כשהסיכוי מהותית מאוד לטובתך. כיוון שזמן החשיפה שלך בטריידים כאלה הוא בד"כ קצר, אפשר לקחת ארבעה חמישה טריידים כאלה ביום במינוף לא היסטרי ולצאת ברווח מצויין בסוף היום, אחרי שרוב שעות היממה אתה בכלל לא חשוף לפגעי השוק. וזה לטעמי החלק החשוב, כי אני שונא להיות חשוף לסיכונים ושונא את הזגזוג של השוק שיכול לנוע מרווח מצויין ברגע אחד להפסד גדול שתי דקות אחריו. ובגלל אופי נקודות הכניסה, בחלק מהמקרים אפשר לפדות חצי ברווח טוב תוך כמה דקות, להזיז סטופ ולנסות לפדות תנועה גדולה יותר – ואז גם את זה אתה עושה בחשיפה מינימלית ביותר, כי הסיכון היחיד הוא שמצב קיצון נדיר בשוק ייצור גאפ שלא יאפשר כיבוד של הסטופ שלך. (ובד"כ אירועים כאלה קורים רק בזמן חדשות קריטיות, מה שמאפשר לך כמעט תמיד להימנע מהישארות בפוזיציה במצב הזה.)

יתרון גדול נוסף הוא שכשאתה לא פתוח ביותר מטרייד אחד בו זמנית, כל טרייד חדש נפתח בחישוב מספר לוטים עדכני וכיוון שמדובר באחוזים מאוד גבוהים של טריידים רווחיים, הגידול האקספוננציאלי בחשבון מתאפשר אפילו בתוך יום המסחר.

דוגמא לניהול כספי שתעזור להבין כמה סקלפינג יכול להיות משתלם (נתחיל מתרחיש אופטימי אידיאלי ונמשיך בתרחיש הפסימי):
נגיד ויעד הרווח הממוצע בטרייד סקלפ הוא 10 פיפים. (כאמור, חלק מהם מניבים הרבה יותר, חלק פחות – אבל אצל סקלפר מקצועי מעל 90% מהם נסגרים ברווח והרווח הממוצע גדול בהרבה מההפסד הממוצע)
במינוף של 1:20 – כזה שגם סטופ של 50 פיפס בו לא גורם לרוב האנשים להתרגש – כל עשרה פיפים הם 2% מהחשבון. (ובטרייד סקלפ מקצועי, הסיכוי שייתפס סטופ של 50 פיפס הוא קלוש עד אפסי – אם מוצב סטופ הוא רק למקרה אסון, כך ש50 פיפס הם רק סטופ בטיחות אסוני של 10% מהחשבון)
בואו ונניח חמישה טריידים כאלה ביום (וביום סביר אפשר למצוא הרבה יותר מחמישה כאלה, אפילו רק על צמד בודד).

הסוחר הסביר, זה ששומר על גודל לוט קבוע, היה עושה מהם 10% ביום ו50% בשבוע ו200% בחודש. זה אחלה רווח, אבל כיוון שאנחנו פתוחים בכל רגע נתון בלא יותר מאשר טרייד אחד, אין בעיה לעדכן את גודל הלוט לפי מינוף קבוע של גודל החשבון שגדל בעצמו מטרייד לטרייד – וכך מדובר ב1.02 בחזקת 5 = 10.4% ביום – או בחישוב שבועי של 25 טריידים 1.02 בחזקת 25 = 64% שבועי, או בחישוב חודשי של 100 טריידים 1.02 בחזקת 100 = 524% חודשי…

אז כן, החיים לא כאלה מושלמים, אז בואו נתחיל לרבע את הפינות המעוגלות: נניח שפעם בשבוע קורה אסון בשוק ונתפס לנו סטופ של 50 פיפס ונניח שאחד לחמישה טריידים, מבין שאר הטריידים, נסגר בהפסד של 10 פיפים. (*כזכור, טריידים יכולים להיסגר גם ברווח גדול יותר מעשרה והפסדים, אם קורים, בד"כ נסגרים בפחות, אבל בואו נתאר תרחיש של שבוע לא טוב למקצוען שלנו)

עכשיו יש לנו כל יום רק 1.02 ברביעית כפול 0.98 = 6% ביום – ופעם בשבוע יש טרייד אסוני של 50 פיפס = 10% הפסד –> במקום 64%, רק 20% בשבוע ויותר מ100% בחודש.

אם אתם מבינים את הפוטנציאל, קל לשים לב שגם אם יש לנו שלוש פעמים בשבוע טרייד אסוני של 50 פיפס הפסד (ובמצב כזה סקלפר מקצועי אמור לעשות בדק בית…), בהנחה ששאר הטריידים נשארים בסטטיסטיקה של חמש פעמים ביום עשרה פיפים, עדיין מדובר ברווח של כ13% בשבוע ו 61% בחודש.

אז נכון, את כל החישובים האלה אפשר לעשות על כל שיטת מסחר, אבל סקלפינג מאפשר לך לבודד סיכונים ולצמצם חשיפה – וכך לנצל את הגידול האקספוננציאלי טוב יותר.

בכל מקרה, כאמור, זה למקצוענים בלבד. אם אין לך מתודולוגיית מסחר שנותנת לך יתרון סטטיסטי ממש ממש חזק, זה באמת לא יעבוד.