באדיבות Roman Berlin
שוק ההון הוא שוק לניירות ערך שונים כמו מניות, אג"ח, אופציות ונגזרים שונים. מטרת שוק ההון היא לאפשר לחברות למדינות לגייס כסף. שוק ההון מפגיש בין חברות הזקוקות למימון, לפרטים וחברות אחרות המעוניינים מצידם להשקיע את הונם כדי לייצר ערך כלכלי. שוק ההון מתחלק לשוק ראשוני ושוק משני. השוק הראשוני מיועד להנפקות חדשות ובשוק המשני הוא זה מתבצע כל המסחר.
עם התפתחות הטכנולוגיה, המחשב מחליף שלבים אנושיים במהלך המסחר: העברת ההוראות הטלפונית לחבר הבורסה וממנו לזירת המסחר הולכת ומוחלפת על ידי העברת הוראות ממוחשבת, פרסום השערים בהם נקשרו עסקאות הוא מקוון ומנגנון הסליקה הפך לממוחשב.
בשני עשורים האחרונים התפתחה נישה חדשה במסחר בשוקי ההון העולמיים והיא נקראת אלגו טריידינג. זהו שימוש במערכות מסחר אוטומטיות אשר מבוססות על מודלים מתמטיים וסטטיסטיים לצורכי חיזוי הכיוון של שוק ההון תוך כדי ביצוע מהיר של פקודות הנשלחות. למעשה אלגו טריידינג הוא מסחר בבורסה מבוסס תוכנת מחשב, אשר שולחת פקודות מסחר שנוצרות באמצעות אלגוריתם ממוחשב. אלגוריתם זה יוזם הוראות קנייה ומכירה בהתבסס על פרמטרים של תזמון, מחיר, סחירות ועוד. הוראות אלה מועברות לביצוע ללא הפעלת שיקול דעת נוסף או התערבות אדם.
בעידן הטרום אלגוריתמי רוב פקודות הועברו דרך טלפון לבורסה כאשר הברוקר היה מבצעה את הפקודה שהועברה תוך מספר דקות בודדות. עם התפתחות האלגוריתמים השוק הפנים שהוא צריך להיות מהיר ככל הניתן ובמרוצת השנים זמני ביצוע של הפקודות הצטמק עד לרמה של מילי שניות בודדות ואפילו מהר יותר.
יש הטוענים ששימוש במערכות אוטומטיות תורם ליעילות שוק ההון. האם זה באמת כך? או האם שימוש במערכות הללו דווקא פוגעות בשוק ההון ובשחקנים שבו?
ראשית אציין כי שימוש במערכות מסחר אוטומטיות גורם לעליה בנזילות שוק ההון. בעקבות הכניסה של המערכות הרובוטיות נוצרות יותר עסקאות בבורסה מה שגורם לעליה בנזילות בהיקף של 180%, וזאת אף על פי שגודל העסקה הממוצעת דווקא קטן.
נוסף לכך אנו רואים ששימוש במערכות האוטומטיות גורם לשיפור בתשתיות של קישוריות. שימוש במערכות אלגוריתמיות מצריך מערכות מחשוב עוצמתיות ביותר אשר מעבדות מידע במהירויות גבוהות, מעבר לכך ששימוש באסטרטגיות של המערכות מצריך ביצוע פקודות קניה ומכירה במהירויות של מילי, מיקרו ואף ננו שניות. זה מצריך חיבור שרתים קרובים לבורסה, רכישת תשתיות יקרות של קווים אופטיים ועוד שלל טכנולוגיות. חברות שלמות עוסקות בפיתוח ותחזוקה של טכנולוגיות של קישוריות ושרתים. שימוש במערכות הללו תורם לפיתוח מואץ של ה"כפר הגלובלי". עובדה זו מאפשרת לקרב סוחרים ומשקיעים מכל העולם ולבצע פעולות כמעט בכל בורסה בעולם במהירות.
כך נפתחות יותר הזדמנויות לשחקנים להשקיע את כספם ולחברות לגייס כסף ביתר קלות.
אך למסחר הלוגוריטמי יש גם חסרונות.
ראשית שימוש במערכות הללו פוגע בלקוחות הקטנים, אותם לקוחות שרוצים לסחור בורסה ולייצר רווח מסוים. לקוחות אלו חסרי אונים מול המהירויות והתזמונים של מערכות המסחר העוצמתיות שבסופו של דבר מביסות את השחקן הקטן שסוחר מהבית וגורמות לו להפסדים.
נוסף לכך יש חוסר שקיפות של הלוגוריטם. חברות האלגוטרידינג לא מפרסמות את השיטה בה הן סוחרות מכיוון שהיא גורמת להן רווחים. השחקנים האחרים לא יודעים את התזמונים של המערכות.
כמו כן, נוצרת א-סימטריה באינפורמציה (חוסר אינפורמציה זהה לשחקנים). וזאת עקב כך שחברות האלגוטריידינג משקיעות סכומי עתק של מספר מליונים בחודש במטרה לקבל אינפורמציה עדכנית מהשווקים השונים, מה שמביא להן יתרון משמעותי בתזמונים של העסקאות לעומת השחקן הקטן שכמובן אין לו את האפשרות הכספית לרכוש מידע כזה.
מעבר לכך, העובדה שהמערכות מבצעות הרבה מאוד עסקאות במנות קטנות יוצרת פגיעה בכמויות של היצע וביקוש. סוחר שרוצה למכור כמות מניות גדולה לדוגמה במחיר שוק יאלץ למכור את המניות במנות קטנות במחירים שונים מה שיביא למחיר פחות רווחי בשבילו.
ולבסוף נוצרת כאן נהירה של שחקנים לבורסות היותר מפותחות טכנולוגית, כגון הנאסד"ק. עקב העובדה שרוצים לבצע עסקאות במהירויות גבוהות יש צורך בבורסות מפותחות טכנולוגית שיאפשרו חיבור של מחשבים מהירים אליהם ומתן יכולת תשתיתי לביצוע הפקודות. בעקבות זאת אנשים עוזבים בורסות פחות מפותחות ויותר ויותר סוחרים בבורסות המפותחות.
לסיכום, לאור הממצאים אשר מעידים גם על תרומה וגם על פגיעה ביעילות, לא נוכל להגיד בצורה חד משמעית האם אלגוריתמים שינו את פני העולם לטובה או לרעה באופן חד משמעי. למרות שיש לא מעט חסרונות לתופעה זו, אין ספק שאלגו טריידינג ישתלט יותר ויותר על המסחר בשנים הקרובות, והדבר ישפיע על כל אחד מאיתנו.
Twitter
Facebook