איך תדע אם הברוקר שלך עושה שוק? ( מסחר במט"ח )

באדיבות דודי מחפוד

קמת בבוקר, היום שלך עמוס, ראית שהבנק היפני התערב. חשבת לעצמך,  למה שלא ארד באיזה שורט עצבני אחרי העליה של 400 פיפס.  אתה מת להיכנס לעסקה, החלטת לפנות לברוקר שלך טלפונית  ולפתוח את העסקה דרך דסק המסחר של החברה.

_______

הדילר: בוקר טוב, במה אוכל לעזור לך?
אתה: אני רוצה לפתוח עסקת שורט על הדולר יין.
דילר: בבקשה, השער כרגע  77.730 להיכנס?
אתה: כן. 

_____

במבט חטוף על הגרף נוכל לשים לב, מאז שהדילר קבע את השער המחיר השתנה בכמה פיפסים.  הדילר "הקפיא את השער" וביצע עסקה ע"פ הציטוט הטלפוני. 

מה לא בסדר בתמונה?

כנראה שהברוקר שלך עושה שוק!
ברוקר שמתכסה על כל העסקאות, לא שולט בשערים ויבצע את העסקה ע"פ שער שוק ולא ע"פ ציטוט טלפוני.   בסיפור שלנו 
לדילר יש כפתור קסם!  קוראים לזה "מקפיא שער".

ומה זה לעזאזל מקפיא שער, ממתי לדילר יש אפשרות להקפיא את השער שנקבע ל- 10 שניות?  אם הייתי רוצה לקנות מנייה של טבע, היו מקפיאים לי את השערים עד שאגיע להחלטה אם לקנות או  לא?  כאשר דילר קובע  את מחיר השוק בו אתם נכנסים לעסקה,  משהו מריח לא טוב!  בסבירות גבוהה מאוד מדובר בעושה שוק שנהנה מההפסדים שלכם.

 

כלל חשוב!
חברה שמתכסה על העסקאות שלה תבצע עסקאות בהתאם לשערי השוק בלבד.

שאלות?  
אתם מוזמנים לפנות אלי, ותמיד בשמחה.  

go2dudy@walla.com

דודי

הסוד מאחורי הבונוס של חברות המט"ח

באדיבות דודי מחפוד

אז מאיפה באמת באים כל המתנות האלה?

עלות מוצרי השיווק האלה נאמד בכמה עשרות אלפי שקלים או  3-5 אלפים ללקוח בודד אם תרצו. אם נבדוק נגלה שחשבון המסחר שלנו הוא ללא עמלות, מלבד הרווח בין מחיר הקניה למחיר המכירה. הרי מובטח לנו עסקאות בעמלות נמוכות ללא דמי ניהול או עמלות כאלה ואחרות כפי שיש בבנקים. שמדובר בבנק ואנחנו רוצים לעבור מחשבון לחשבון אנחנו יודעים שכל המתנות מתקבלות מתוך ידיעה שנשלם את המתנות האלה מתישהו, לדוגמה ישנם בנקים שמבטיחים לנו סכום כספי במזומן ו/או הלוואות ללא ריבית ו/או חשבון ללא עמלות למספר שנים. אנחנו מודעים לכך שבבוא היום לבנק ישתלם לתת לנו את המתנות האלה בתמורה לעמלות ו/או פעולות שנבצע בחשבון שלנו.

חברות המט"ח לעומת זאת לא נהנים מעמלות אלה, הן מתחייבות שאנחנו נשלם רק בעבור העסקאות שנבצע. אי לכך מתבקש להבין שמתוך העמלה שנשלם בעבור פתיחת עסקאות, המתנות מתקבלות. אז איך זה שהחברות הפורקס  יכולות לשלם בעבור האייפוד, אייפון, לפטופים , בונוסים כספיים וכו'? אני אתן פירוט מדוייק כיצד.

 בונס מחושב ע"י מחזורים שהלקוח אמור לבצע בעזרת  חישוב שכל מליון דולר נפח מחזור מסחר = 100$ בונוס.

בפועל ניקח את הצמד הכי זול ונפוץ EUR/USD  העמלה המשולמת בממוצע הינה בין 2-3 פיפס.

כל מליון דולר מחזור שווה עמלה של 200-300$ לחברה. אך איך החברה תוודא שהם לא יפסידו את הבונוס?  ע"י חיוב הלקוח במחזור מסחר שנע בין 20-40 מליון דולר. ישנם חברות שגם יגבילו את הלקוח בזמן ויחייבו אותו לבצע את המחזור הנ"ל תוך זמן קצוב של חצי שנה, אחרת הבונס יתבטל. במידה והלקוח ירצה לבצע משיכה הבונוס יתבטל או במידה ומדובר במכשיר כגון אייפד או אייפון החברה תיקח את המחיר עלות שנקבע על ידה. אבל בואו נבין נקודה חשובה..  כמה שילמנו על המתנה?  4000$  זה מחיר המתנה.  וקיבלנו מוצר ששוה לכל היותר 1500ש"ח היות והחברה קנתה כמות מסחרית ואנחנו שילמנו על המתנה מחיר מופקע. לא רק ששילמנו אלה גם היינו נתונים ללחץ מחזורים גבוה אשר יגבה מחיר כבד מאיתנו כסוחרים.

מה חברה עושת שוק הרויחה?

החברה כרגע הרויה את הכסף שהלקוח הפסיד.  ויתרה על כך, אם התחייבה לבונוס במזומן היא כנראה לא תצתרך לשלם אותו כי הלקוח יפסיד בעוד מועד, ובמידה וצלח דרכו..  הם את שלהם כבר הרוויחו ועוד ימשיכו להרוויח..

אז בפעם הבאה שחברת פורקס מציעה מתנות..   חשוב לזכור "אין ארוחות חינם" לחשוב פעמיים אם זה משתלם.

קירקוף נעים..

באדיבות דודי מחפוד

"קרקפנים לא אוהבים לגוון בצמדים בהם הם סוחרים. שוב כאן, אולי הסיבה העיקרית היא המרדף אחרי הספרד האטרקטיבי ביותר"

קירקוף או בשמה הלועזי scalping  הינה אסטרטגיית מסחר הדוגלת בשימוש בתנועות מחיר (price action) קצרות מאוד. המקרקף לרוב ישתמש בגרף של 1 min דקה ויעזר באינדיקטורים קצרים במטרה לקחת רווחים נמוכים, בתדירות גבוהה. בסשן של מקרקף שנמשך מספר שעות, יראו לעיתים עשרות עסקאות שבהם הרווח או ההפסד הם בפיפסים בודדים. עוצמתו של קרקפן טוב היא במשמעת ברזל, ידו היציבה והחלטית היכולה לסגור פוזיציה מפסידה וכמובן מהירות תגובתו למתרחש בשוק.

לעולם קרקפן לא יחזיר כסף לשוק, שם המשחק הינו "טוב פיפס ביד משניים אצל הברוקר".  הוא עובד עם סטופ ידני במינוף גבוהה ולעולם לא יפסיד מעבר לתוכנית הפעולה אותה הוא הגדיר מראש. עסקה תימשך בין שניות בודדות ל 2 דקות בערך, כאשר טווח הרווח עומד על 3-5 פיפס מעבר לעמלת הכניסה (ספרד). בצד המפסיד, לעולם הוא לא יפסיד מעבר ל2-4 פיפס מעל עמלת הכניסה.

מרגע איתור הפריצה אין זמן להתמהמה, אסור לו להתעכב בביצוע העסקה. על כן כשאנו מדברים על סדר חשיבות של הקרקפן, הפקטור הראשון ואולי החשוב ביותר עבורו, יהיה איכות הביצוע של הוצאת העסקה לפועל.  במערכת הפופולרית ביותר ה- MT4 לא ניתן לפתוח עסקאות בלחיצה אחת, לכן הקרקפן יעדיף לעבוד עם סקריפט מתאים המתלבש על התוכנה ובכך להגיע לרמת ביצוע אופטימלית של כניסה ויציאה מעסקה בלחיצה אחת.

באותו הקשר ישנו דבר נוסף ולא פחות חשוב אשר מוקדש ליציבותה של מערכת המסחר המתקבלת ע"י הברוקר.  מערכת יציבה היא בסיס לכל קרקפן, על מנת שיוכל להבטיח לעצמו מסחר תקין ישיר וללא הפרעות של ניתוקים בתקשורת או חשמל לא עלינו. עליו לבחון את החברה בה הוא מעוניין לעבוד בקפידה רבה, מה עוד, שמעט מאוד חברות בישראל מעוניינות לעבוד עם קרקפנים היות והן (החברות) נהנות מהפסדיו של הלקוח.

פקטור נוסף הינו המינוף. מכיוון שקרקפן עובד על רווח של פיפסים בודדים, עליו לעבוד במינוף גבוהה. מכאן נובע המרדף אחר הספרד (עמלת ברוקר) המושלם. ככל שהמרווח עמלה קטן יותר כך הוא מכסה את העמלה ומגיע לרווח במהירות רבה יותר. חברות יודעות לזהות קרקפן בזריזות רבה היות ובפגישה עמו נושא הספרד הוא מאוד חשוב. ישנם מספר חברות אשר מונעות מהקרקפן לעבוד איתם ע"י כך שהגדירו מינימום סטופ של נניח 10 פיפס. כלומר לא נוכל לצאת מהעסקה רק לאחר שהעסקה הרוויחה לפחות 10 פיפס. לרוב מדובר בחברות העושות שוק המפחדות שייעקצו בסכומי עתק.

ניתן לומר שקרקפנים לא אוהבים לגוון בצמדים בהם הם סוחרים. שוב כאן, אולי הסיבה העיקרית היא המרדף אחרי הספרד האטרקטיבי ביותר.  היום כמובן שהשוק הינו יותר תחרותי וניתן למצוא יורו דולר גם ב- 1.8-2.3 פיפס,  יורו אוסטרלי- 2.8-3.5 פיפס, פאונד יין- 2.5-3.2, פאונד שווצרי- 4.5-5 פיפס.  כמובן צריך לחפש ולחפש טוב ולא להתפשר.

וכמו תמיד, אשמח לענות על שאלות בנגע לחברות ספציפיות בפרטי.

go2dudy@walla.com

מה חברות המט"ח לא מספרות לנו..

באדיבות דודי מחפוד

לעיתים יוצא לי לראות כל מיני המלצות הזויות לסוחרים מתחילים וגם כאלה שמתקדמים, בפורומים ובלוגים של סוחרים וכאלה הממליצים על חברות.  החלטתי לתת קצת חומר למחשבה ל "לא מבינים" מה עומד מאחורי המלצות אלה.  אני רוצה לתת פירושים לכמה המלצות שנתקלתי ברשת מה לדעתי עומד מאחורי ההמלצות ההזויות.

כאשר אומרים לכם שמתחייבים לסטופ לוס בנקודה בכל תנאי השוק, מה זה אומר?

אם חברה יכולה להתחייב על סטופ בנקודה, זאת אומרת שהיא חברה עושת שוק. חברה כזאת תכבד כל מחיר שיוצג. אולי היתרון הוא שבמידה ועובדים עם עושי שוק טוב, (לא מכיר "טוב" כאלה בארץ) אז אנחנו יודעים שגם אם יש גאפ, לטוב ולרע המחיר יכובד. לרוב, כאשר יתנו לכם כזאת "מתנה" כדאי מאוד לבדוק מה המינימום סטופ מותר ומה הספרד. מבדיקה שלי, בדרך כלל משלמים יותר עמלה ומנסים להתנער מקרקפנים ע"י זה שמגבילים אותם בסטופ של לפחות 10 פיפס. קרקפן מן הסתם לא יוכל לעבוד עם סטופ מינימלי של 10 פיפס, היות והוא עובד על מינוף גבוהה ורווח של 3-5 פיפס בערך.

כאשר אומרים לכם, ביצוע מידי של פתיחה וסגירת עסקה ללא דיחוי, למה מתכוונים? 

אולי זה אחד הדברים החשובים ביותר שצריך לדעת מעבר לכל נושא המסחר עצמו. במידה ועובדים עם מערכת שיכולה לקבל עסקאות במידי, ללא דיחוי. מדובר על מערכת טובה מאוד, בעוד שלרוב מערכות של עושי שוק יסכלו עסקאות. אתם תרצו להיכנס והמערכת תעשה reject, תלחצו שוב ושוב אבל העסקה לא תיכנס לפעולה. החמור ביניהם הוא המקרה ההפוך, תרצו לצאת מהעסקה והמערכת לא תיתן לכם. זה דבר איום כאשר מחזיקים פוזיציה ורואים איך היא מתהפכת ונשארים חסרי אונים אל מול הערכת שכרגע מפסידה לנו את כל הכסף.  לא מקנא במי שחווה את זה.  אם כך אנחנו מבינים שבכדי לעבוד עם מערכת צריך לבדוק אותה היטב. דרך נוספת לדעת מול מי אנחנו עובדים היא ע"י זה שאנחנו מנסים לסגור עסקה, היא נסגרת במידית אבל יש איזה בריחה של חצי פיפס לטוב ולרע. אז בסבירות גבוהה אנחנו יודעים שאנחנו סוחרים מול השוק ולא מול עושי שוק. (ישנם עושי שוק שיודעים לחקות התנהגות דומה רק על מנת שלא נזהה אותם כעושי שוק)

כאשר אומרים לכם שיש התחייבות לעמלת מסחר קבועה שאינה משתנה, למה מתכוונים?

המחירים בשוק משתנים מרגע לרגע, ככל שיש יותר חוסר וודאות המחיר עולה וככל שהשוק יותר רגוע המחיר מתייצב, נע בעשירית הפיפס לכאן או לכאן. אז נשאלת השאלה מול מי אני סוחר בעצם? האם אני סוחר מול השוק או שאני סוחר מול חברה שמרוויחה מההפסדים שלי?  ואם אני סוחר מול חברה שמרוויחה מההפסדים שלי, מדוע אני צריך לשלם עמלה קבועה, הרי גם ככה בסופו של דבר אני אמור להפסיד לא? מוזר לי שאנשים לא מבינים לפעמים את הניגוד אינטרסים שבין הסוחר לבית מסחר במקרה כזה. נכון, אז מספרים לכם סיפור, שמי שעובד עם ecn הספרד ניפתח ויכול להגיע ל- 10 פיפס ויותר.  99.8% מהפעמים זה לא קורה, אז בשביל זה  לעבוד עם חברה שרוצה שאפסיד?

כשאומרים 14 ימי עסקים למשיכות רווחים או קרן, למה מתכוונים?

כאשר אנו מבינים שמטרתם של עושי שוק זה להרוויח את כספי הלקוח אז צריך לחשוב איזה אינטרס יש להם לשלם או להחזיר לנו את כספי הקרן ו/או אם יש בכלל, רווחים. ההסתברות אומרת שככל שהכסף נמצא יותר בחשבון המסחר כך גובר הסיכוי שהסוחר יסחור בכספו עד מחיקת התיק. לסוחרים חדשים בדרך כלל יש סוג של דגדוג באצבעות, להיכנס או לא להיכנס, סוג של דילמה שלכולם יש. רק שסוחרים מתחילים נוטים לעשות הרבה יותר טעויות בהתחלה, כולל מינופים גבוהים מהרגיל.  בתאכלס, זה לא שהחברות לא יכולות לשלם את הכסף במידית, הם יכולות, פשוט לא רוצות. חשבון הבנק נמצא בדרך כל קרוב לבית העסק והם מבלים שם לפחות פעם ביום לבצע הפקדות או משיכות. אז מה עוצר אותם?  עושי שוק לא יעודדו את הלקוח למשוך רווחים בכדי להגן על עצמו שכן הרווחים יוצאים מכיס החברה. לעומת זאת חברה שאינה עושת שוק תעודד מאוד לקוח למשוך רווחים, היות והיא מרוויחה רק אם הלקוח אינו מפסיד. בנוסף  בחברה שאינה עושת שוק להחזקת כספי הלקוח אין משמעות ולכן תעביר בקשת משיכה עוד באותו היום.

יש שאלות?  go2dudy@walla.com    שלחו לי למייל..